היסטורית המסלול
העיר אכזיב נזכרת בתנ"ך בספר יהושע במסגרת תיאור נחלת שבט אשר: "וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר, וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה"
בספר שופטים העיר נזכרת שנית יחד עם הערים ששבט אשר לא הוריש: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב"
במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך יישוב ישראלי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך.
העיר המשיכה להיות מיושבת גם בתקופת בית שני, ונזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בצורה "אכזיפה"
מאוחר יותר, אכזיב נזכרת במשנה במסגרת תיאור גבולות הארץ של עולי בבל: "כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד", וכן: "רבן גמליאל אומר, שלוש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת"
יהודי אכזיב הופטרו על ידי חז"ל מקיום המצוות התלויות בארץ, בשל הימצאותם בסביבה הנכרית של הצורים: "כזיב עצמה פטורה מן הדמאי "זאת, בעוד שיהודי האזור שנמצא מזרחית לדרך ההולכת מעכו לאכזיב לא הופטרו ממצוות אלו: "ההולך מעכו לכזיב מימינו הדרך טהורה משם ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שתיודע שהיא פטורה משמאל למערב הדרך טמאה"
בשנת 2010 נרכשה הקרקע הצמודה לחוף אכזיב וללגונה המיוחדת שלו על ידי חברה קבלנית אשר החלה לקדם במקום תוכנית בניה לשכונת מגורים ומלונאות . הבנייה בצמוד לחוף ולגן הלאומי עוררה את פעילי הסביבה והארגונים הסביבתיים. לטענת המתנגדים, התוכנית המקודמת אושרה בשנת 1994 והיא מיושנת בכך שלא מתאימה לנורמות התכנון המקובלות לסביבה החופית, וסותרת את עקרונות חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004, ותוכנית מתאר ארצית 35 המגדירה את שטח החוף כ"מרקם חופי".
כמו כן בשנת 2008, שנתיים טרם רכישת הקרקע, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז צפון הגדירה בתמ"מ 2 תיקון 9 חלק נרחב מהשטח המיועד לבניה כהרחבה של הגן הלאומי אכזיב. בעתירה שהוגשה נגד התוכנית (עת"מ 7555-06-13 נייר חדרה ואח' בע"מ נ' שחף נהריה ואח') פסק בית המשפט כי לאור התיישנות התוכנית יש לבחון את הרלוונטיות שלה בשנית ובהתאם לצורך לערוך בה שינויים. במרץ 2015 דנה הוועדה המחוזית בתוכנית שוב, לאור הנחיית בית המשפט, ואישרה אותה ברוב דחוק של 5 מול 4 מתנגדים. בנובמבר 2015 יצאו חברות "צמח-המרמן" ו"אלקטרה מגורים" בקמפיין שיווק שכונת המגורים. את הקמפיין הוביל השחקן נועם טור. מאבק התושבים והארגונים הסביבתיים עדיין לא הסתיים והתוכנית טרם קיבלה היתרי בניה. לנהריה.
בספר שופטים העיר נזכרת שנית יחד עם הערים ששבט אשר לא הוריש: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב"
במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך יישוב ישראלי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך.
העיר המשיכה להיות מיושבת גם בתקופת בית שני, ונזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בצורה "אכזיפה"
מאוחר יותר, אכזיב נזכרת במשנה במסגרת תיאור גבולות הארץ של עולי בבל: "כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד", וכן: "רבן גמליאל אומר, שלוש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת"
יהודי אכזיב הופטרו על ידי חז"ל מקיום המצוות התלויות בארץ, בשל הימצאותם בסביבה הנכרית של הצורים: "כזיב עצמה פטורה מן הדמאי "זאת, בעוד שיהודי האזור שנמצא מזרחית לדרך ההולכת מעכו לאכזיב לא הופטרו ממצוות אלו: "ההולך מעכו לכזיב מימינו הדרך טהורה משם ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שתיודע שהיא פטורה משמאל למערב הדרך טמאה"
בשנת 2010 נרכשה הקרקע הצמודה לחוף אכזיב וללגונה המיוחדת שלו על ידי חברה קבלנית אשר החלה לקדם במקום תוכנית בניה לשכונת מגורים ומלונאות . הבנייה בצמוד לחוף ולגן הלאומי עוררה את פעילי הסביבה והארגונים הסביבתיים. לטענת המתנגדים, התוכנית המקודמת אושרה בשנת 1994 והיא מיושנת בכך שלא מתאימה לנורמות התכנון המקובלות לסביבה החופית, וסותרת את עקרונות חוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד-2004, ותוכנית מתאר ארצית 35 המגדירה את שטח החוף כ"מרקם חופי".
כמו כן בשנת 2008, שנתיים טרם רכישת הקרקע, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז צפון הגדירה בתמ"מ 2 תיקון 9 חלק נרחב מהשטח המיועד לבניה כהרחבה של הגן הלאומי אכזיב. בעתירה שהוגשה נגד התוכנית (עת"מ 7555-06-13 נייר חדרה ואח' בע"מ נ' שחף נהריה ואח') פסק בית המשפט כי לאור התיישנות התוכנית יש לבחון את הרלוונטיות שלה בשנית ובהתאם לצורך לערוך בה שינויים. במרץ 2015 דנה הוועדה המחוזית בתוכנית שוב, לאור הנחיית בית המשפט, ואישרה אותה ברוב דחוק של 5 מול 4 מתנגדים. בנובמבר 2015 יצאו חברות "צמח-המרמן" ו"אלקטרה מגורים" בקמפיין שיווק שכונת המגורים. את הקמפיין הוביל השחקן נועם טור. מאבק התושבים והארגונים הסביבתיים עדיין לא הסתיים והתוכנית טרם קיבלה היתרי בניה. לנהריה.
