דילמות סביבתיות - משבר המים בישראל

משבר המים בישראל מוביל לשתי בעיות עיקריות

 ראשית, קיים איום ממשי שלא יהיו במדינה מספיק מים לכל האזרחים. למחסור קונקרטי במים יהיו השלכות פוליטיות וכלכליות, שכן המדינה תאלץ לקנות ולייבא מים ממדינות אחרות, בעלות גבוהה.

שנית, מהווה המחסור במים פגיעה בערכי טבע והגנת הסביבה. שאיבת יתר ממקורות המים גורמת להמלחה של מקורות המים והקרקע, פוגעת בגידולים הטבעיים ובבעלי החיים הצורכים את המים בטבע, כמו גם בחקלאות.

הגורמים למשבר המים בישראל 

ידוע שישראל היא כ 60% מדבר ובכך נגמרת ירידה תמידית של כמות הגשמים היורדת בישראל. 

גרום נוסף הוא גובה הכנרת, הכנרת נמצאת כבר שנים בגובה נמוך מאוד עקב כמות הגשמים המועטת , במקביל כמות האוכלוסייה גודלת בקצב מהיר וצריכת האזרח במוצרי החשמל המשתמשים במים גדלה, לדוגמא: מדיח כלים , מכונת כביסה , תחנות כוח וכו...

אתרים בישראל שמתייבשים

בישראל מעיינות ונחלים קטנים רבים שמהווים גם ברכות שכשוך טבעיות בחיק הטבע, וגם מקורות מים חשובים למערכות אקולוגיות מקומיות. מבדיקות של החברה להגנת הטבע ושל רשות המים עולה כי לפחות 60 אתרים מתוך כ-91 מעיינות מתייבשים ומפיקים פחות מים לאורך השנים

פתרונות אפשריים

מכיוון שאיננו יכולים לגרום להורדת גשמים מרובה יותר (מלבד ההתחממות הגלובלית ומניעתה). 

חסכון במים הוא חשוב והכרחי, אך הצריכה הפרטית היא כלום לעומת צריכת המים בחקלאות ובתעשייה. נראה שהפתרון למשבר המים מאוד תלוי בהתקדמות טכנולוגית. האומנם ישראל מוכרת ומייצאת פתרונות להפקת מים בכל העולם, אך בתוך תחומה כמעט אין שימוש בטכנולוגיות אלה.

חיסכון בצריכה הביתית - התקנת מיכל הדחה דו-כמותי בשירותים, תיקון צינורות וברזים נוזלים, קיצור זמני המקלחת, להמעיט באמבטיות ולאסור השימוש בבריכות שחייה פרטיות, סגירת הברזים ובדיקתם ועוד יכולים לחסוך אחוזים לא מעטים של צריכת המים.